'אגרת הרמב"ן'
[אין קשר בין נושא הרישום למאמר הכתוב]
5
אגרת הרמב"ן
האגרת הזאת שלח הרמב"ן ז"ל לקטלוניא לבנו, לזרזו על הענוה, וצוה אותו שיקראנה פעם אחת בשבוע, וילמד גם בניו עמו, ויהיו רגילים בה בעל פה, כדי לחנכם בילדותם ביראת שמים. ובישר לו שביום שיקרא האגרת הזאת יענוהו מן השמים כל מה שישאל. וכל מי שירגיל לאומרה, בודאי יהא ניצול מכל צרה, ומובטח לו שהוא בן עולם-הבא. (מספר "מעולפת ספירים") "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך". (משלי א, ח)
תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם. וכן אמרו רבותינו ז"ל (נדרים כא): כל הכועס-כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר (קהלת יא, י): "הסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך". ואין 'רעה' אלא גיהנם, שנאמר (משלי טז, ד): "וגם רשע ליום רעה".
וכאשר תנצל מן הכעס, תעלה על לבך מדת הענוה, שהיא מדה טובה מכל המדות הטובות, שנאמר (משלי כב, ד): "עקב ענוה יראת ה'". ובעבור הענוה תעלה על לבך מדת היראה, כי תתן אל לבך תמיד מאין באת, ולאן אתה הולך, ושאתה רמה ותולעה בחייך ואף כי במותך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון-לפני מלך הכבוד, שנאמר (מלכים-א ח, כז): "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך", אף כי לבות בני-אדם; ונאמר (ירמיה כג, כד): "הלוא את השמים ואת-הארץ אני מלא, נאום-ה'". וכאשר תחשב את כל אלה, תירא מבוראך, ותשמר מן החטא. ובמדות האלה תהיה שמח בחלקך. וכאשר תתנהג במדת הענוה, להתבושש מכל אדם ותתפחד ממנו ומן החטא, אז תשרה עליך רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא. ועתה בני, דע וראה, כי המתגאה בלבו על הבריות-מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר (תהלים צג, א): "ה' מלך גאות לבש" וגו'. ובמה יתגאה לב האדם? אם בעשר-"ה' מוריש ומעשיר" (שמואל-א ב, ז); ואם בכבוד- הלוא לאלהים הוא, שנאמר (דברי-הימים-א כט, יב): "והעשר והכבוד מלפניך", ואיך מתפאר בכבוד קונו? ואם מתפאר בחכמה-"מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח" (איוב יב, כ). נמצא הכל שוה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים וברצונו מגביה שפלים, לכן השפל עצמך וינשאך המקום.
על - כן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד.
כל דבריך יהיו בנחת, וראשך יהיה כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ, ולבך למעלה. ואל תבט בפני אדם בדברך עמו. וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך. אם חכם או עשיר הוא- עליך לכבדו, ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו-חשב בלבך כי אתה חיב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא-הוא שוגג ואתה מזיד.
בכל דבריך, ומעשיך ומחשבותיך ובכל עת תחשב בלבך כאלו אתה עומד לפני הקדוש- ברוך-הוא ושכינתו עליך, כי כבודו מלא כל העולם. ודבריך יהיו באימה וביראה, כעבד העומד לפני רבו. ותתביש מכל אדם. ואם יקראך איש-אל תעננו בקול רם, רק בנחת, כעומד לפני רבו.
והוי זהיר לקרות בתורה תמיד, אשר תוכל לקימה. וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקימו. ותפשפש במעשיך בבקר ובערב, ובזה יהיה כל ימיך בתשובה.
והסר כל דברי העולם מלבך בעת התפלה, והכן לבך לפני המקום ברוך הוא, וטהר רעיוניך. וחשב הדבור קדם שתוציאנו מפיך. וכן תעשה כל ימי חיי הבלך בכל דבר ודבר, ולא תחטא. ובזה יהיו דבריך ומעשיך ומחשבותיך ישרים, ותפלתך תהיה זכה וברה ונקיה ומכוונת ומקובלת לפני המקום ברוך הוא, שנאמר (תהלים י, יז): "תכין לבם תקשיב אזנך".
תקרא האגרת הזאת פעם אחת בשבוע ולא תפחת, לקימה וללכת בה תמיד אחר השם יתברך, למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם-הבא הצפון לצדיקים. ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבך לשאל, עד עולם. אמן סלה.
נא לשמור על קדושת הגליון
