יורם בוזגלו - צילום אומנותי

'התגדלות היראה'

[אין קשר בין נושא הרישום לשיר הכתוב]

ככל שמתגדלים

הרעיונות

ההכרות והתודעות

המחשבתיים,

המעשיים

ואף הטכנולוגים,

כך

מתגדלת הכרת

ותודעת

מידת היראה,

ואיתה

הענוה

והשפלות,

לעומת

גדולת

רוממות

אין סוף

ב"ה.

כי מה אנחנו

ומה חיינו

לעומת גדולת

א"ס ב"ה.

שהרי אין נעלם מלפניו,

והוא ית'

ראשית לכל דבר

המסבב

והמנהיג

את עולמו

בחסד וברחמים.

ואיך יתעלם אדם

ויפסיד דעתו

מעיקר עובדתי

וחשוב

זה.

איך יתפעל אדם

מיופי העולם,

ייהנה ויתענג מטובו,

ולא ידע

ולא יכיר

כי לא מכח העין יביט ויראה,

אלא מכח אור הנשמה

הפועל ופועם בקרבו.

איך לא יקשיב

לקול הנפש

הנוהמת בו

ילמד וידע

מה היא.

איך יפקיר עצמו

לתאוות וגירוים

חיצוניים

המשעבדים

נפשו

ומרחיקים אותה

ממקורה

העצמי

היסודי

הראשוני.

איך יעזוב אדם

מקור מים חיים

וילך לרעות בשדות זרים.

אוי, כמה מתייסרת

הנשמה,

ככל שמתגדלת

בענייני העולם

כך מתרחקת

ונבדלת

מעצמוÌתה.

ויכול אדם

שיהיה לו מכל טוב העולם

והוא מיוסר

ומעונה,

עזוב ומבודד,

כי אין מילוי

לעומק החסר

הפנימי

ההולך ומתפשט

ותובע

את השלמתו

הייעודית

המוסכמת

והמותאמת

לתוכנו ולערכו

הנשמתי.

וכל נימוק

שלא מן המקור

אינו אלא זמני

ומבוטל

מעיקרו.

ומה יעשה אדם

על-מנת

להיטיב עם עצמו

באמת.

ואיך יחלץ עצמו

מבליל הדעות הנפסדות,

מערבולת השכלים(הסכלים)

הכוזבים,

בעלי האמונות

הטפלות

והבלתי תועלתיות.

וידע,

כי זה עיקר הניסיון

ועיקר התיקון

להתגבר,

להתרומם

ולהתנשא

שוב ושוב

בהתמדה,

בערנות

ובזריזות,

מכל דבר

המאיים

על

העצמאות הפנימית

השואפת

להשלמתה,

העסוקה

בתהליך

התעלותה

בסולם המעלות

תיקון המידות

והערכים.

תוך לימוד

ושיפור

המושגים

והתחדשותם

בהתאמה

באור האמת

הוודאית

האין סופית

ממקורה

מצור חוצבתה

"כל הנשמה

תהלל י-ה

הללוי-ה".

מבאר הנשמה

מקור מים

תחתונים

במים עליונים,

מקור

השפע

לכל הברואים

"חסד ואמת נפגשו,

צדק ושלום נשקו".

ויזכור תמיד :

שכל עניין העולם -

להחיות הברואים,

ולהעמידם במבחן זה -

היתגברו על יצרם,

או ילכו במועצותיהם,

נכון ליחיד

ונכון על הכלל.

והמסבב כל מסובב

המעליל כל עלילה

המנהיג את עולמו

בחסד וברחמים

אליו כולם

מייחלים

בזיע וברטט

באימה ויראה

וברעש גדול

מתנשאים

להלל

לשבח

ולפאר

את

המלך

הגדול הגיבור והנורא,

קדוש

הוא.

לפניו לא היה

ואחריו לא יהיה

כי הוא לבדו,

א-ל מלך

חי וקיים

לעולם ועד.

'אלוהי אברהם יצחק ויעקב, האל

הגדול הגיבור והנורא,

החונן לאדם דעת

ומלמד לאנוש בינה,

הרוצה בתשובה

הסולח וÌמוחל,

רופא רחמן ונאמן,

המברך שנתנו

בטללי רצון ברכה ונדבה,

המקבץ נידחי עמו,

מלך אוהב צדקה ומשפט,

שובר אויבים

ומכניע מינים,

נותן שכר טוב לכל הבוטחים

בשמו

באמת,

משען ומבטח לצדיקים.

בונה ירושלים,

ומצמיח קרן ישועה,

שומע תפלות ותחנונים,

והמחזיר שכינתו לציון.

לו

אנחנו מודים

לעולם ועד

שהוא אלהינו, ואלהי אבותינו,

צורינו צור חיינו

ומגן ישענו

לדור ודור

לו קיווינו כל היום

הא-ל ישועתנו ועזרתנו

הא-ל הטוב

אשר לו נאה להודות,

ובאור פניו

נתן לנו

תורה וחיים

אהבה וחסד

צדקה ורחמים

ברכה ושלום.

ועל כל זאת

עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדלה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם.

שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו משתחווים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגובהי מרומים.

הוא אלהינו, ואין עוד אחר.

אמת מלכנו ואפס זולתו, ככתוב בתורה: וידעת היום והשבת אל לבבך,

כי ה' הוא האלהים

בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד':

ע"כ

נקבל מלכותו עלינו

בשמחה וברצון,

והוא יושיענו

ויגאלנו שנית

במהרה בימנו,

גאולת אמת,

מנוחת הנשמה

הדבקה ביוצרה

חדוות צור

חי כל העולמים

עונג עדנים

לנצח נצחים.

ראש השנה

תשס"ג

השיר והשבח לחי כל העולמים